כשמנהל בית הספר הודיע בשבוע שעבר שהצלם מגיע, אמה החליטה שהגיע הזמן לחדש את המראה שלה ואת המלתחה שלה. היא עמדה לסיים תיכון ורצתה שתמונת השנה הזו תהיה טובה יותר מכל שנה אחרת. הלחץ שלה היה מוצדק, בעיקר מכיוון שהתמונה שלה תוצג על מסך ענק במהלך טקס הסיום, וגם התמונה הקבוצתית תהיה תלויה תמיד במסדרון של בית הספר, יחד עם תמונות של הבוגרים מהשנים הקודמות.
הבעיה של אמה הייתה שהיא לא רצתה ללבוש את הבגדים הישנים שלה, והתחילה להתבכיין לאמא שלה שהיא רוצה להשיג בגדים חדשים. אמא נאלצה להיכנע לדרישותיה. אבל במקום לבלות שופינג צהריים מהנה, הדברים התגלגלו אחרת לגמרי…
האם והבת הסתובבו שעות בחנויות השונות של הקניון שהיה בסמוך לשכונה. אך ההתרגשות של הנערה הפכה במהרה לעצבים וליבבות בלתי פוסקות. ככל שהן עברו ביותר חנויות, כך אמה התעצבנה יותר ולא רצתה לקנות שום דבר. רק לאחר 3 שעות של ייאוש, הן סוף סוף הצליחו למצוא כמה בגדים שהיא אהבה, ואמה הייתה מאושרת עד השמיים.
אבל זה לא נגמר כאן. הייתה בעיה גדולה נוספת, שכן היא נאלצה להשיג זוג נעליים תואמות לבגדים החדשים שלה. הנעליים שלה היו ישנות ושחוקות, והן בהחלט לא היו בחירה טובה ליום הצילום הגדול. אחרי הכל, היא ידעה טוב מאוד שהדבר הראשון שכולם מסתכלים עליו בבית הספר הוא הנעליים.
למעשה, זה אומר שאמא שלה תצטרך להכניס את היד עמוק אל תוך הכיסים… וגם ככה בנקודה הזאת של מסע הקניות שלהן כבר עלה לה ביוקר. היא לא הייתה מוכנה להוציא יותר כסף, ואמרה לאמה שהגיע הזמן ללכת הביתה. אבל אז, אמה אמרה לה משהו שגרם לה לשנות את דעתה…
